היא מסתובבת לה בבית כמו סהרורית,לכאן ולכאן מחפשת לה תכלית,הוא מסתכל לה בעיניים,היא משפילה מבט,יודעת שהוא צודק,המעשים שלה לא הצדיקו דבר,רק גרמו לו לאנטיגוניזם מובהק.
הוא קוצץ שלושה בצלים וזורק אותם לתוך המחבת עם לפחות 3 כפות שמן זית,נותן להם להשחים לאט לאט,האווירה כה לא נעימה,היא לא כ"כ מבינה מה היא עשתה הטיפשה!
ככה זה נראה לאחר ההשחמה:
אולי נוסיף גם שום - הוא אומר לעצמו,מחביא ומנסה לא ליצור מבט מתחלף בינהם,היא מצטנפת לה,מסתגרת בתוך עצמה,הוא מוציא את הבצל הצידה לאחר ההשחמה.
את הטענות שלה שמע לא אחת,כל הזמן מנסה לקבל עוד קצת אהבה,אולי ליטוף,אולי קצת חמלה,אך הוא בשלו,מרצין פנים,לא נותן לה פתח להאמין,אולי היא בוכה,הוא לא יודע,כרגע היא בפינה...
קילו כבדים נכנס למחבת להשחמה,בינתיים 2 תפו"א מתבשלים להם במיים לאיטם יחד עם שלוש ביצים.
הוא מכניס את הכבדים,את התפו"א,הבצל המטוגן יחד עם השום והשמן,את הביצים,חצי כפית מלח,פלפל,כמון ומרסק כמו שמרסקים פירה,לא במערבל מזון,הוא שמע כמה מהם אומרים והחליט לשמוע בעצתם.
כך זה נראה:
הוא לא מכה זה היא כבר יודעת,הוא רק ידוע בכעסו שמתבטאת בשתיקתו,זה יכול לקחת שעות היא ידעה,אבל בסוף היא יאהב אותה חזרה כאילו כלום לא קרה.
לאחר מעיכה ראשונית
ואז הכל ביחד למחית אחת :
המאכל מוכן,הוא מסובב אליה את עיניו ואז שריקה!
,היא מסתכלת עליו בחזרה,מילים לא נאמרות,הוא משיב לה אהבה,היא קופצת עליו בשמחה,עיניה בורקות,מקשקשת בזנבה,מלקקת את קצה אפו,אז מה אם את צרכיה בבית היא עשתה,היא יודעת שהוא מוותר לה,זו לא הפעם הראשונה.
הוא אוהב אותה כי היא הכלבה שלו ורק שלו והוא יודע זאת.
