דפים

יום ראשון, 9 באוגוסט 2015

תאילנד - היום הראשון, סיפור מסע

יום ראשון - 05/07/2015 כולנו בהתרגשות, המזוודות מוכנות, האשה עשתה עבודה של חודשים על איך,כמה,למה,מאיפה מתי ואיך.
אנחנו גרים בצפון ולהגיע לשדה התעופה לא עניין של מה בכך, בכל זאת בודקים דאבל צ'ק את הכל, דרכונים, כסף, הכלבה אצל השכנים, כל האורות,תריסים,מזגנים, ברזים, הכל סגור בבית.
מעמיסים על הרכב את המזוודות, אומרים ברכת הדרך ויוצאים.
הטיסה ב- 12 בלילה ואנחנו הגענו לשדה בתשע, לא הספקנו אפילו דיוטי כי התעכבנו פה ושם, שכחנו את הטאבלט ברכב המושכר,חוזרים לקחת, עוד התעכבות, עוד סיבוב והנה אנחנו שומעים את הקריאה אחרונה למטוס ואנחנו רצים.
מגיעים, כרטיסים ומתיישבים, ההתרגשות בשיאה.
קדימה תאילנד - אנחנו באים.
ממריאים:


יש אפילו טלוויזיה ושני ארוחות וקפה וישנים.



נוחתים בנמל התעופה בבנגקוק ב- 14:00 שעון בנגקוק, 4 שעות קדימה מישראל, אנחנו יורדים מהמטוס ואני מייד שואף מלוא ראותיי אוויר ומריח כי כולם הזהירו אותי מהריח ומזיהום האוויר, שטויות במיץ, לא הרחתי כלום, כמובן מייד מחליפים כסף ,קונים מיים, אסור לשתות מיים שלא מבקבוק סגור בתאילנד וקדימה לצפון המדינה, טיסה לצ'אנג מאי.
הטיסה בעוד שלוש שעות, מסתובבים לנו בשדה, רוכשים ארוחת צהריים ומשתגעים מהמחיר הזול.
ציפס ושניצל 30 בהט, 3 ש"ח, קונים 4 מנות, אני לא הייתי רעב.

עולים למטוס:

טיסה של שעה וחצי וכבר ערב ואנחנו בצ'אנג מאי, אין לנו מושג, מה זה , מי זה, מה עושים ואיך ממשיכים?
המצלמה עליי ואני מקליק בטירוף.


אחרי שיצאנו מההלם וקיבלנו את המזוודות יצאנו לטרמינל ואנחנו מחכים, אמורים לאסוף אותנו, מחר טיול ג'יפים שלושה ימים.

מחפשים בשדה, עומדים בטרמינל וחושבים איך להתקשר אליהם, הטלפון שלנו לא מתאים בתאילנד ועדיין לא רכשנו סים תאילנדי.

פתאום מישהו תאילנדי צועק "לד בליק" כלומר "רד בריק" חברת הג'יפים שאותה בחרנו ומוביל אותנו לג'יפ, קמש(5) דקות נסיעה ואנקנו שם, הוא מדבר עברית .

והנה אנחנו עולים על הג'יפ



לא קולטים שאנחנו בתאילנד ,בצאנג מאי, מתחילים את הטיול של הלייף.

מפרקים את המזוודות במלונית, שד"א פקידת הקבלה קייטי ברד בריק , שאני החלטתי לקרוא לה תיקי, מדברת עברית יותר טוב ממני והיא תאילנדית לגמרי, השירות פשוט מדהים והיא עוזרת בהכל, יש ווי פיי קינם(חינם) ואנחנו משועשעים מהמבטא ומייד אני והבן מתחילים לדבר כמוהם ונקרעים על עצמינו.

השעה מאוחרת ומתים להסתובב, אמרו לנו חמש דקות הליכה ויש שוק לילה ו"מרכז למטייל", שם ניתן לאכול אוכל ישראלי.

לשוק הלילה כבר לא הספקנו להגיע כיוון שסיימנו לאכול לקראת 12 בלילה עם התמזמזות במסעדה ושיחה בעברית עם המלצרים שדוברים עברית שוטפת, מבררים מה עושים כאן, מה זה הדבר הזה תאילנד?.

אנחנו משלמים 1500 בהט לכולנו, 150 שח לחמישה אנשים כולל ארוחה מלאה ושתייה וקינוח.

ממול רואים עוד מסעדה מפורסמת שמופיע בפורומים כל הזמן, מסעדת סבבה בצאנג מאי.



המטייל מדהימים ועוזרים לכל שאלה  - כיף להרגיש כ"כ בבית במקום כ"כ רחוק.


בהזדמנות הזו ארצה להודות לפורום לכל חברי פורום תאילנד שעזרו ועוזרים כל הזמן למרות החפירות והשאלות החוזרות שוב ושוב מכל מי שמגיע לתאילנד, ממליץ לכל מי שחושב לטוס לעבור דרכם ולקבל עצות מועילות.
למעשה בלי לשים לב כבר יומיים עברו כי אנחנו ב- 06/07/2015 01:00 בלילה.
חוזרים למלונית ומאוד קשה להרדם, השעה סה"כ 21:00 לפי המוח שלנו שחושב ישראל, אז צוחקים ומשתוללים עד 03:00 בלילה ונרדמים, אנחנו בחדר והילדים בחדר ליד.

לילה טוב..מחר מתחילים את הטיול.