דפים

‏הצגת רשומות עם תוויות קוויה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קוויה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 7 בספטמבר 2015

תאילנד סיפור מסע - היום הרביעי

אז הנה מתחיל עוד יום חדש, היום האחרון של טיול הג'יפים, סמיט מזרז את כולם "קדימה קדימה, פילים מתחיל מוקדם, פילים תותח", "סאמיט נהג שבת, לא לוצה לאחל,

בדרך - הנוף:


 אנו נרגשים לקראת ההופעות של הפילים, חצי שעה נסיעה ואנחנו שם והמופע כבר החל,מתיישבים בין הקהל העצום שנמצא שם.

מתחילים במופע שכל אוהבי החיות לא אוהבים,מופע הפילים, הפילים מציירים, משחקים כדורגל, עושים מסג' למישהי מהצוות והשוס כמובן זה הציור משם ממשיכים לנסוע בעגלה רתומה לתאואים.



הביאו את הפיל הג'ינג'י לצייר


איזה ענק זה שהוא ג'ינג'י

 מהמם לא?


יורדים לשוק קטן ונחמד עם המון המון המון מתנות של פילים, בצורת פילים, חולצות עם פילים.
בקיצור תעשייה שלמה ואנחנו ממשיכים לרכיבה על הפילים, מפחיד טילים, אתה יושב בגובה שלושה מטרים מהקרקע לפחות, בתור סל קשור לפיל והוא הולך.

בהתחלה מלחיץ אחר כך מתרגלים ונהנים.



המדריך מכניס את הפיל לנהר ואנחנו עושים עוד סיבוב קטן ויורדים מהפיל.
מצלמים בטירוף ,קונים מזכרות כמו כל התיירים וצוחקים על עצמנו.

תוך כדי רכיבה צילמתי במקומות שעברנו - תתעלפו:








משם עולים לג'יפ ונוסעים לשבט ארוכות הצוואר, צחקנו שיש ארוכות הצוואר,ארוכות האוזניים ואני הוספתי חתוכות הזנב חחח סתם בצחוק.

לא נראה לי שהם באמת כבר שבט אלא פשוט מוצר שמוצג לתיירים, המקום עצמו מהמם, אבל לא נראה לי שזה כבר אמיתי כמו פעם.

סאמיט סיפר שלשבט הזה בוחרים רק את הבנות הכי יפות, הן באמת מהממות, רק שזה נהיה ממש מתוייר והן מוצגות לראווה והן מוכרות מתוצרתן, שטיחים שהן אורגות.

שבט ארוכות הצוואר, או בשמו הנוסף שבט הקארן (Karen), שוכן בכפר נאי סוי (Nai Soi), באזור הצפוני של תאילנד (Thailand). כפר מתוייר למדי, אשר האטרקציה המרכזית היא הנשים שבו. נשים בגילאים שונים אשר טבעות זהב ענודות סביב צווארן, כאשר לכל אישה יש מספר שונה של טבעות בהתאם לגילה. למי שתוהה איך באמת עובד העניין של הטבעות נסביר בפשטות כי מילדות מניחים מסביב לצוואר הבנות טבעות מזהב ובכל שנה מוסיפים טבעת נוספת. כובד הטבעת דוחף את עצם הבריח והצלעות כלפי מטה וכך הצוואר מתארך. משקל הטבעות יכול להגיע עד 5 קילו. במשך השנים הטבעות מתחלפות בטבעות גדולות ורחבות יותר בכדי שיתאימו להתפתחות הגוף. ככל שמספר הטבעות גדל על הצוואר, תוכלו לראות כי רמת הפעילות היומיומית פוחתת. לעיתים רבות אורח החיים של אותן נשים עם מספר רב של טבעות על הצוואר יהיה בישיבה, בשל הקושי הטמון בפעילות עם אותן טבעות על הצוואר.

האזור שהן גרות בו - התחיל לנו טפטוף מרענן שעזר לטיול:



תראו את המקום שהן גרות




אחת הבנות- מהממת:


לתמונה הזו אני קורא - חקר תרבויות


היא רצתה לשחק איתן אך לא ידעה איך לתקשר.

באמצע כל זה, הבת שלי (זאת שתמונה) באה בוכה, "אבא, התלכלך לי הרגל מבוץ ואני לא יכולה ללכת, אני רוצה עכשיו לשטוף את הרגל"

אני מסתכל ימינה ושמאלה - ברז איין
מתחיל ללכת לסוף הכפר , מגיע למקום שנראה כמו מקלחות, מציץ פנימה ורואה באמת צינור, מתחיל לעקוב מאיפה מגיע הצינור, עולה עוד 50 מטר ושם ברז, מכין אותה שאני פותח את המים והיא שוטפת את הרגל, אני סוגר את המים ובא לציון גואל.
היא מרוצה, אפשר להמשיך בטיול.
משברים שכאלה עם ילדים קטנים.:-)

הנסיעה ממקום למקום עורכת המון זמן, היום הסתיים ואנו מבקשים מסאמיט ומייתר הנהגים לראות נמרים,
הנהגים מדברים בינם לבין עצמם ומסכימים.

אנחנו נוסעים לממלכת הנמרים, כשמגיעים למקום זה באמת נראה ממלכה, המקום ממומן ע"י הממשלה ומאוד מכובד ומפואר, למי ששואל את עצמו, שם אין נמרים מסוממים, חקרנו את כל עובדי המקום ואת החברים מסביב.

זה מדהים ומפחיד אבל זה חלום ללטף נמר - תחשבו על זה שנייה, מי לא היה רוצה ללטף נמר.

את הבנות אנחנו מכניסים לנמרים עד גיל שלושה חודשים ואנחנו נכנסים לנמרים הבוגרים.
תראו את חיוך האושר של הבת שלי שחולה על חיות.
הקטנים משתוללים ואחד המדריכים מצלם אותן, אני לא יכול להכנס איתן.





ואנחנו נכנסים לכלוב עם שישה נמרים בוגרים שמשתוללים בבריכה, מתי יצא לכם לצלם נמר מכזה מרחק?






צילמתי את כל הנמרים גם בוידאו משתוללים עם המאמנים אבל לא הצלחתי להעלות את זה.
הנמר קופץ מתוך הבריכה למוט עם מטאטא כזה שהוא משחק איתו.




יוצאים מהמקום עם אדרנלין בשמיים אך מרוצים, סאמיט אומר מילות פרידה, אנחנו מוחאים להם כפיים וכמובן מכינים את הטיפ.

חוזרים חזרה למלונית של רד בריק.

"תיקי" קטי מקבלת אותנו בחיוך הרחב שלה ואנחנו נפרדים מסאמיט.
פגשנו שם מלא חברים נחמדים שהיו איתנו בטיול הג'יפים.
אם אתם קוראים צרו קשר - רוצה לשלוח אליכם את התמונות.

עם סאמיט התותח- תמונות אחרונות







מחר - יום שלם בצ'אנג מאי לבד בינתיים קופצים לבריכה (בריכה קינם) ורובצים עד הלילה.
בלילה קופצים למרכז למטייל לארוחת ערב וחוזרים כרגיל שפוכים אך מרוצים.

לילה טוב

יום רביעי, 2 בספטמבר 2015

תאילנד היום השלישי

התעוררנו בפיא למקום מהמם ביופיו,פסטורלי ומדהים, פיא נמצאת בעמק והרים סביב לה.
ציוץ ציפורים בכל מקום וארוחת בוקר מפנקת.
הכל שופע ירוק.




סמיט מזרז אותנו "קדימה קדימה ,מאוחל צליך מספיק היום הלבה,סמיט נהג שבת" חחח
ואנחנו מתארגנים לנו לאטנו לג'יפ ויוצאים לדרך.



עצירה ראשונה במקום הצופה על כל העמק - תראו את הגובה, מצלמים, נהנים מהבריזה בהרים, אני בטוח שרוכבי אופניים היו מתחרפנים מהמסלול שיש שם.
תמונה אמנותית משהו הייתי אומר:


שתי סיניות או סינגפוריות שביקשתי לצלם והסכימו


תראו את הגובה של המקום הזה



 אפילו העלים ענקיים בצורה מוגזמת חח -כן זה אני



משם לגשר על נהר הקווי, סתם סתם, עלינו לגשר משוחזר מעל נהר וסמיט הסביר על המקום, כיף להצטלם בכל מקום חדש, אתה בולע את הנוף בעיניים ורוצה עוד ועוד.
ואתה עדיין פאקינג לא מאמין שאתה בתאילנד.

ממש מזכיר את הגשר מהסרט



אתם רואים את האיש הקטן שם?אתם רואים את הבמבוקים האלה, אלה רפסודות שאיתן הם שטים על הנהר.


וזה המקום שהיינו בו,אני מניח שכולם שמים לב שהאותיות התאילנדיות דומות לשלנו - רק הפוך?



המקום פשוט שאין דברים כאלה, אנחנו במצב רוח מרומם ומוסיקה מתנגנת מהרכב שלנו, רגאיי, לא מזרחית למי שחשב לעצמו חחח.



משם נוסעים עוד קצת ומגיעים לשמורה.
יורדים 160 מדרגות למפלים הלבנים, מדובר על מפלים היורדים על אבן גיר, החברה טיפסו מלמטה עד למעלה, אני כמובן החלקתי פעם אחת על התחת והבוץ לא ירד מהבגד ים עד סוף הטיול , לא משנה כמה כביסות הוא עבר.



בכל מקרה ,החברים עלו במעלה המפל ואני שוב עליתי את כל המדרגות עם הקטנה כיוון שהמפל היה תלול מידי, המים צלולים כ"כ ,השמורה כ"כ נקייה ונראה כאילו אפשר לשתות מהמים.
ליד החנייה ישנם ברכות מים צלולים ונעימים שניתן לשכשך בהם.



עושים אקסטרים



משם שעה וחצי נסיעה בתוך הג'ונגל ומגיעים למקום, טוב מה אני מנסה לתאר - תראו בעצמכם בתמונות.
בדרך:
עוד קצת שדות אורז

כלב תאילנדי


ארוחת צהריים, החל לרדת גשם נעים שקרר קצת את החום והלחות.



ועכשיו:


אתם קולטים את המקום?



אומגות!!!!!

איזה פחד, כן אני יודע שזה יום שלא כ"כ השתתפתי בפעילות עד כה, אבל מה כ'פת, צילמתי המון ומקומות כאלה אתה לא זוכה לצלם כל יום.
אם תסתכלו היטב בין העננים תוכלו לראות את הבת שלי עושה סנפלינג 70 מטר באוויר ,איזה פחד.



אני עם הקטנה נשאר במסעדה, אחרי שמשחקים, שוכב לי בשקט על ערסל, מקשיב לצעקות של הילדים מלמעלה והפכפוך של המיים מלמטה.
שקט, שלווה וגשם מטפטף לו קלות ונעים כ"כ.


הערב מתחיל לרדת ,כולם ירדו וסיפרו חוויות, "קוויה(חוויה) אומר סמיט, הכל קוויה" ואנחנו צוחקים.
עייפים אך מרוצים עולים אל הג'יפ.

אנחנו בדרך למעיינות החמים, סמיט מתקשר בדרך ואומר לו לא לסגור, "נהג שבת חחחח,מאחל(ר) כל הזמן"
מגיעים למקום חשוך , חושך מצריים, כולם כאלה עייפים ומסמורטטים.
יורדים מהג'יפ, נדלקים אורות פתאום ואנו רואים שביל מעלה עשן.

סמיט מוביל לאורך השביל ואנחנו מגיעים לגייזר מים חמים, אבל מה זה חמים, רותחים אש, קשה להכנס, מתפשטים ונכנסים, שוב מתחיל לטפטף ואנחנו במים החמים ובחוץ גשם -יכולים לתאר את זה?



מסיימים שם בכיף את היום - חצי שעה נסיעה לעוד מלון מעלף שכולו כמעט בנוי מעץ, אוכלים ארוחת ערב טובה ומתעלפים על המיטה.

מחר יש עוד יום




לילה טוב

יום ראשון, 16 באוגוסט 2015

תאילנד - היום השני, סיפור מסע

לפני שאני מתחיל את הטיול הזה, ידעו כל אוהבי החיות שהיינו בכל מיני חוות של חיות וגני חיות, אנא אל תקפצו עליי בקטע של ההתעללות בחיות, אנחנו באנו לטיול לראות אטרקציות ודברים מעניינים ומבחינתי זה מעניין אז בבקשה תחסכו ממני את עניין החיות .

מתעוררים בקושי 09:30 בבוקר, משאירים את המזוודות בכלוב של רד בריק .
מגיעים לארוחת בוקר קלה של "נוי" העובדת שם, קצת לחם,שוקו,קורנפלקס, טוסט ועוד קפה כמובן.


מקבלים תדריך מסמיט ,הנהגים שלנו סמיט,אוחנה ואפל.
לפני שיוצאים כמו כל ישראלים טובים וקצת בעיות תאילנדיות רבים על המקומות והג'יפים אבל בסופו של דבר אחרי ש 2 חברים צעירים שקיבלו לילה חינם מסכימים כולם לעלות ולהתחיל לנסוע.
יצאנו ואנחנו בהתרגשות, מחברים את ה MP למערכת של הג'יפ ורוקדים ושרים כולם ביחד, "את עושה מתוק שמר לי".
בדרך לתחנה הראשונה חוות הנחשים.


הנהג שלנו סמיט - מדריך הקבוצה, הוא מדבר עברית, מצחיק בטירוף, נהג שבת הוא קורא לעצמו וכששואלים על מזג האוויר- הוא אומר שדני לופ לא פה, לא יודע מה יהיה, אולי גשם, טיף טיף טף, אולי שמש קזק(חזק) ויודע להסביר על כל דבר ששואלים אותו, איש מקסים , התחברנו אליו מייד.
אם רוצים לצלם אותו הוא אומר סמיט ביישן, לא לוצה מצטלם.



הגענו לחוות הנחשים - קצת תמונות:

קוברות,פתן,ממבה,וכל מיני מרעין בישין - איזה מלחיץ, כמובן הופעה וכולם הצטלמו עם הנחשים ועם הקוברות, אני מצלם
Thank God חחח





והנחש הקפיצי המסוכן מאוד שהמאלף פשוט מרדים - זה מדהים




אחרי שכולנו נכנסנו לחופה מופנמת מהנחשים ומההופעה - נסענו לחוות הקופים שלא רחוקה משם.
הופעה של קופים שיודעים כמובן להוריד קוקוסים מהעצים כי הם מאולפים לכך.

קוף מקסים שפשוט בא והתיישב לידינו כדי להצטלם, עשה רושם שהוא מאוד נהנה מתשומת הלב.

הבנות השתגעו עליו


שותים המון מים, מאוד חם, צוחקים עם הנהגים וממשיכים ליעד הבא, חוות הסחלבים שם נאכל ארוחת צהריים.

החווה מהממת והסחלבים פשוט - אין דברים כאלה

שמים לב לפני החזיר?


ולפני הכלב:



ועוד אחד:

נכון מדהים?

עוד קצת תמונות מהמקום, מה שמדהים שם שאתה יכול לצלם 8000 תמונות וזה אף פעם לא יספיק, אי אפשר לגמוע את כל היופי הזה, אז צילמתי וצילמתי:








ביציאה משם שמנו דרכינו לפאי
מקום מדהים ביופיו, הדרך אליו עוברת דרך לא פחות מ 367 סיבובים או כך לפחות אמר סמיט הנהג שלנו.
סיבובים הלבה הלבה (הרבה הרבה)

הדרך לפאי:

דרך אגב בכל מקום בתאילנד תמצאו מקדשון כזה קטן לבודהה, זה מדהים לגמרי, הם שמים לו שתייה ואוכל, נורא משעשע לראות שתייה ואוכל לפסל, עבודת אלילים אמיתית.


שדות האורז בדרך - מדהים:






אי אפשר להפסיק ורוצים לראות עוד ועוד ועוד
בערב הגענו למלון ויצאנו לשוק הלילה, איך נפספס שוק?
אנחנו ישראלים

חזרנו עייפים אך מרוצים..
לילה טוב