דפים

יום שני, 7 בספטמבר 2015

תאילנד סיפור מסע - היום הרביעי

אז הנה מתחיל עוד יום חדש, היום האחרון של טיול הג'יפים, סמיט מזרז את כולם "קדימה קדימה, פילים מתחיל מוקדם, פילים תותח", "סאמיט נהג שבת, לא לוצה לאחל,

בדרך - הנוף:


 אנו נרגשים לקראת ההופעות של הפילים, חצי שעה נסיעה ואנחנו שם והמופע כבר החל,מתיישבים בין הקהל העצום שנמצא שם.

מתחילים במופע שכל אוהבי החיות לא אוהבים,מופע הפילים, הפילים מציירים, משחקים כדורגל, עושים מסג' למישהי מהצוות והשוס כמובן זה הציור משם ממשיכים לנסוע בעגלה רתומה לתאואים.



הביאו את הפיל הג'ינג'י לצייר


איזה ענק זה שהוא ג'ינג'י

 מהמם לא?


יורדים לשוק קטן ונחמד עם המון המון המון מתנות של פילים, בצורת פילים, חולצות עם פילים.
בקיצור תעשייה שלמה ואנחנו ממשיכים לרכיבה על הפילים, מפחיד טילים, אתה יושב בגובה שלושה מטרים מהקרקע לפחות, בתור סל קשור לפיל והוא הולך.

בהתחלה מלחיץ אחר כך מתרגלים ונהנים.



המדריך מכניס את הפיל לנהר ואנחנו עושים עוד סיבוב קטן ויורדים מהפיל.
מצלמים בטירוף ,קונים מזכרות כמו כל התיירים וצוחקים על עצמנו.

תוך כדי רכיבה צילמתי במקומות שעברנו - תתעלפו:








משם עולים לג'יפ ונוסעים לשבט ארוכות הצוואר, צחקנו שיש ארוכות הצוואר,ארוכות האוזניים ואני הוספתי חתוכות הזנב חחח סתם בצחוק.

לא נראה לי שהם באמת כבר שבט אלא פשוט מוצר שמוצג לתיירים, המקום עצמו מהמם, אבל לא נראה לי שזה כבר אמיתי כמו פעם.

סאמיט סיפר שלשבט הזה בוחרים רק את הבנות הכי יפות, הן באמת מהממות, רק שזה נהיה ממש מתוייר והן מוצגות לראווה והן מוכרות מתוצרתן, שטיחים שהן אורגות.

שבט ארוכות הצוואר, או בשמו הנוסף שבט הקארן (Karen), שוכן בכפר נאי סוי (Nai Soi), באזור הצפוני של תאילנד (Thailand). כפר מתוייר למדי, אשר האטרקציה המרכזית היא הנשים שבו. נשים בגילאים שונים אשר טבעות זהב ענודות סביב צווארן, כאשר לכל אישה יש מספר שונה של טבעות בהתאם לגילה. למי שתוהה איך באמת עובד העניין של הטבעות נסביר בפשטות כי מילדות מניחים מסביב לצוואר הבנות טבעות מזהב ובכל שנה מוסיפים טבעת נוספת. כובד הטבעת דוחף את עצם הבריח והצלעות כלפי מטה וכך הצוואר מתארך. משקל הטבעות יכול להגיע עד 5 קילו. במשך השנים הטבעות מתחלפות בטבעות גדולות ורחבות יותר בכדי שיתאימו להתפתחות הגוף. ככל שמספר הטבעות גדל על הצוואר, תוכלו לראות כי רמת הפעילות היומיומית פוחתת. לעיתים רבות אורח החיים של אותן נשים עם מספר רב של טבעות על הצוואר יהיה בישיבה, בשל הקושי הטמון בפעילות עם אותן טבעות על הצוואר.

האזור שהן גרות בו - התחיל לנו טפטוף מרענן שעזר לטיול:



תראו את המקום שהן גרות




אחת הבנות- מהממת:


לתמונה הזו אני קורא - חקר תרבויות


היא רצתה לשחק איתן אך לא ידעה איך לתקשר.

באמצע כל זה, הבת שלי (זאת שתמונה) באה בוכה, "אבא, התלכלך לי הרגל מבוץ ואני לא יכולה ללכת, אני רוצה עכשיו לשטוף את הרגל"

אני מסתכל ימינה ושמאלה - ברז איין
מתחיל ללכת לסוף הכפר , מגיע למקום שנראה כמו מקלחות, מציץ פנימה ורואה באמת צינור, מתחיל לעקוב מאיפה מגיע הצינור, עולה עוד 50 מטר ושם ברז, מכין אותה שאני פותח את המים והיא שוטפת את הרגל, אני סוגר את המים ובא לציון גואל.
היא מרוצה, אפשר להמשיך בטיול.
משברים שכאלה עם ילדים קטנים.:-)

הנסיעה ממקום למקום עורכת המון זמן, היום הסתיים ואנו מבקשים מסאמיט ומייתר הנהגים לראות נמרים,
הנהגים מדברים בינם לבין עצמם ומסכימים.

אנחנו נוסעים לממלכת הנמרים, כשמגיעים למקום זה באמת נראה ממלכה, המקום ממומן ע"י הממשלה ומאוד מכובד ומפואר, למי ששואל את עצמו, שם אין נמרים מסוממים, חקרנו את כל עובדי המקום ואת החברים מסביב.

זה מדהים ומפחיד אבל זה חלום ללטף נמר - תחשבו על זה שנייה, מי לא היה רוצה ללטף נמר.

את הבנות אנחנו מכניסים לנמרים עד גיל שלושה חודשים ואנחנו נכנסים לנמרים הבוגרים.
תראו את חיוך האושר של הבת שלי שחולה על חיות.
הקטנים משתוללים ואחד המדריכים מצלם אותן, אני לא יכול להכנס איתן.





ואנחנו נכנסים לכלוב עם שישה נמרים בוגרים שמשתוללים בבריכה, מתי יצא לכם לצלם נמר מכזה מרחק?






צילמתי את כל הנמרים גם בוידאו משתוללים עם המאמנים אבל לא הצלחתי להעלות את זה.
הנמר קופץ מתוך הבריכה למוט עם מטאטא כזה שהוא משחק איתו.




יוצאים מהמקום עם אדרנלין בשמיים אך מרוצים, סאמיט אומר מילות פרידה, אנחנו מוחאים להם כפיים וכמובן מכינים את הטיפ.

חוזרים חזרה למלונית של רד בריק.

"תיקי" קטי מקבלת אותנו בחיוך הרחב שלה ואנחנו נפרדים מסאמיט.
פגשנו שם מלא חברים נחמדים שהיו איתנו בטיול הג'יפים.
אם אתם קוראים צרו קשר - רוצה לשלוח אליכם את התמונות.

עם סאמיט התותח- תמונות אחרונות







מחר - יום שלם בצ'אנג מאי לבד בינתיים קופצים לבריכה (בריכה קינם) ורובצים עד הלילה.
בלילה קופצים למרכז למטייל לארוחת ערב וחוזרים כרגיל שפוכים אך מרוצים.

לילה טוב