התעוררנו בפיא למקום מהמם ביופיו,פסטורלי ומדהים, פיא נמצאת בעמק והרים סביב לה.
ציוץ ציפורים בכל מקום וארוחת בוקר מפנקת.
הכל שופע ירוק.
סמיט מזרז אותנו "קדימה קדימה ,מאוחל צליך מספיק היום הלבה,סמיט נהג שבת" חחח
ואנחנו מתארגנים לנו לאטנו לג'יפ ויוצאים לדרך.
עצירה ראשונה במקום הצופה על כל העמק - תראו את הגובה, מצלמים, נהנים מהבריזה בהרים, אני בטוח שרוכבי אופניים היו מתחרפנים מהמסלול שיש שם.
תמונה אמנותית משהו הייתי אומר:
תראו את הגובה של המקום הזה
אפילו העלים ענקיים בצורה מוגזמת חח -כן זה אני
משם לגשר על נהר הקווי, סתם סתם, עלינו לגשר משוחזר מעל נהר וסמיט הסביר על המקום, כיף להצטלם בכל מקום חדש, אתה בולע את הנוף בעיניים ורוצה עוד ועוד.
ואתה עדיין פאקינג לא מאמין שאתה בתאילנד.
המקום פשוט שאין דברים כאלה, אנחנו במצב רוח מרומם ומוסיקה מתנגנת מהרכב שלנו, רגאיי, לא מזרחית למי שחשב לעצמו חחח.
משם נוסעים עוד קצת ומגיעים לשמורה.
יורדים 160 מדרגות למפלים הלבנים, מדובר על מפלים היורדים על אבן גיר, החברה טיפסו מלמטה עד למעלה, אני כמובן החלקתי פעם אחת על התחת והבוץ לא ירד מהבגד ים עד סוף הטיול , לא משנה כמה כביסות הוא עבר.
בכל מקרה ,החברים עלו במעלה המפל ואני שוב עליתי את כל המדרגות עם הקטנה כיוון שהמפל היה תלול מידי, המים צלולים כ"כ ,השמורה כ"כ נקייה ונראה כאילו אפשר לשתות מהמים.
ליד החנייה ישנם ברכות מים צלולים ונעימים שניתן לשכשך בהם.
עושים אקסטרים
משם שעה וחצי נסיעה בתוך הג'ונגל ומגיעים למקום, טוב מה אני מנסה לתאר - תראו בעצמכם בתמונות.
בדרך:
עוד קצת שדות אורז
ארוחת צהריים, החל לרדת גשם נעים שקרר קצת את החום והלחות.
ועכשיו:
אתם קולטים את המקום?
אומגות!!!!!
איזה פחד, כן אני יודע שזה יום שלא כ"כ השתתפתי בפעילות עד כה, אבל מה כ'פת, צילמתי המון ומקומות כאלה אתה לא זוכה לצלם כל יום.
אם תסתכלו היטב בין העננים תוכלו לראות את הבת שלי עושה סנפלינג 70 מטר באוויר ,איזה פחד.
אני עם הקטנה נשאר במסעדה, אחרי שמשחקים, שוכב לי בשקט על ערסל, מקשיב לצעקות של הילדים מלמעלה והפכפוך של המיים מלמטה.
שקט, שלווה וגשם מטפטף לו קלות ונעים כ"כ.
הערב מתחיל לרדת ,כולם ירדו וסיפרו חוויות, "קוויה(חוויה) אומר סמיט, הכל קוויה" ואנחנו צוחקים.
עייפים אך מרוצים עולים אל הג'יפ.
אנחנו בדרך למעיינות החמים, סמיט מתקשר בדרך ואומר לו לא לסגור, "נהג שבת חחחח,מאחל(ר) כל הזמן"
מגיעים למקום חשוך , חושך מצריים, כולם כאלה עייפים ומסמורטטים.
יורדים מהג'יפ, נדלקים אורות פתאום ואנו רואים שביל מעלה עשן.
סמיט מוביל לאורך השביל ואנחנו מגיעים לגייזר מים חמים, אבל מה זה חמים, רותחים אש, קשה להכנס, מתפשטים ונכנסים, שוב מתחיל לטפטף ואנחנו במים החמים ובחוץ גשם -יכולים לתאר את זה?
מסיימים שם בכיף את היום - חצי שעה נסיעה לעוד מלון מעלף שכולו כמעט בנוי מעץ, אוכלים ארוחת ערב טובה ומתעלפים על המיטה.
מחר יש עוד יום
לילה טוב
ציוץ ציפורים בכל מקום וארוחת בוקר מפנקת.
הכל שופע ירוק.
סמיט מזרז אותנו "קדימה קדימה ,מאוחל צליך מספיק היום הלבה,סמיט נהג שבת" חחח
ואנחנו מתארגנים לנו לאטנו לג'יפ ויוצאים לדרך.
עצירה ראשונה במקום הצופה על כל העמק - תראו את הגובה, מצלמים, נהנים מהבריזה בהרים, אני בטוח שרוכבי אופניים היו מתחרפנים מהמסלול שיש שם.
תמונה אמנותית משהו הייתי אומר:
שתי סיניות או סינגפוריות שביקשתי לצלם והסכימו
תראו את הגובה של המקום הזה
משם לגשר על נהר הקווי, סתם סתם, עלינו לגשר משוחזר מעל נהר וסמיט הסביר על המקום, כיף להצטלם בכל מקום חדש, אתה בולע את הנוף בעיניים ורוצה עוד ועוד.
ואתה עדיין פאקינג לא מאמין שאתה בתאילנד.
ממש מזכיר את הגשר מהסרט
אתם רואים את האיש הקטן שם?אתם רואים את הבמבוקים האלה, אלה רפסודות שאיתן הם שטים על הנהר.
וזה המקום שהיינו בו,אני מניח שכולם שמים לב שהאותיות התאילנדיות דומות לשלנו - רק הפוך?
המקום פשוט שאין דברים כאלה, אנחנו במצב רוח מרומם ומוסיקה מתנגנת מהרכב שלנו, רגאיי, לא מזרחית למי שחשב לעצמו חחח.
משם נוסעים עוד קצת ומגיעים לשמורה.
יורדים 160 מדרגות למפלים הלבנים, מדובר על מפלים היורדים על אבן גיר, החברה טיפסו מלמטה עד למעלה, אני כמובן החלקתי פעם אחת על התחת והבוץ לא ירד מהבגד ים עד סוף הטיול , לא משנה כמה כביסות הוא עבר.
בכל מקרה ,החברים עלו במעלה המפל ואני שוב עליתי את כל המדרגות עם הקטנה כיוון שהמפל היה תלול מידי, המים צלולים כ"כ ,השמורה כ"כ נקייה ונראה כאילו אפשר לשתות מהמים.
ליד החנייה ישנם ברכות מים צלולים ונעימים שניתן לשכשך בהם.
עושים אקסטרים
משם שעה וחצי נסיעה בתוך הג'ונגל ומגיעים למקום, טוב מה אני מנסה לתאר - תראו בעצמכם בתמונות.
בדרך:
עוד קצת שדות אורז
כלב תאילנדי
ארוחת צהריים, החל לרדת גשם נעים שקרר קצת את החום והלחות.
ועכשיו:
אתם קולטים את המקום?
אומגות!!!!!
איזה פחד, כן אני יודע שזה יום שלא כ"כ השתתפתי בפעילות עד כה, אבל מה כ'פת, צילמתי המון ומקומות כאלה אתה לא זוכה לצלם כל יום.
אם תסתכלו היטב בין העננים תוכלו לראות את הבת שלי עושה סנפלינג 70 מטר באוויר ,איזה פחד.
אני עם הקטנה נשאר במסעדה, אחרי שמשחקים, שוכב לי בשקט על ערסל, מקשיב לצעקות של הילדים מלמעלה והפכפוך של המיים מלמטה.
שקט, שלווה וגשם מטפטף לו קלות ונעים כ"כ.
הערב מתחיל לרדת ,כולם ירדו וסיפרו חוויות, "קוויה(חוויה) אומר סמיט, הכל קוויה" ואנחנו צוחקים.
עייפים אך מרוצים עולים אל הג'יפ.
אנחנו בדרך למעיינות החמים, סמיט מתקשר בדרך ואומר לו לא לסגור, "נהג שבת חחחח,מאחל(ר) כל הזמן"
מגיעים למקום חשוך , חושך מצריים, כולם כאלה עייפים ומסמורטטים.
יורדים מהג'יפ, נדלקים אורות פתאום ואנו רואים שביל מעלה עשן.
סמיט מוביל לאורך השביל ואנחנו מגיעים לגייזר מים חמים, אבל מה זה חמים, רותחים אש, קשה להכנס, מתפשטים ונכנסים, שוב מתחיל לטפטף ואנחנו במים החמים ובחוץ גשם -יכולים לתאר את זה?
מסיימים שם בכיף את היום - חצי שעה נסיעה לעוד מלון מעלף שכולו כמעט בנוי מעץ, אוכלים ארוחת ערב טובה ומתעלפים על המיטה.
מחר יש עוד יום
לילה טוב
