דפים

יום שלישי, 9 בפברואר 2016

פעם..

פעם הייתי רושם על עצמי, מן יומן אישי שכזה.

היום אני חושב 30 פעם לפני שאני רושם משהו, הסטטוס שאני נמצא

הדוגמא שאני צריך לתת.

האם זה מוסרי או לא? תקין או לא?

לחשוף או לא לחשוף?

בסוף יום אני מתיישב לרגע עם הלשון בחוץ, מאושר מהיום של העשייה.

והנה מת לספר על מה ואיך ולא בדיוק יכול.

בגלל שיקולים, מחסומים, מחשבות ועוד כל מיני מעצורים.

אז עכשיו איזה מן בלוג זה?

איזה מן יומן?

עבור מי אתה רושם?

אין זמן להגיב לאף אחד

אין זמן לקרוא

והנה בשעות כאלה קצת לרשום.

אז אולי צריך לרשום בלילה כמו פעם?

להאחז בקצה החוטים כדי לרשום.

כדי להמשיך

אני בלוגר ואין לי מה לעשות עם זה, מרגיש חסר כשזה לא מגיע.

והנה כשיש שניה לרשום ....

פעם....


יום שני, 11 בינואר 2016

ילדים - העם הנבחר

אז אני מלמד ילדים, הורים, מאמנים ואת כל מי שרוצה להשתפר בחיים

ילדים הם עם מדהים,

ישירים, חכמים, ישרים

יש להם הוגנות מיוחדת שאין למבוגרים.

יש להם הבנות שאין לנו המבוגרים.

יש להם תובנות שאין לנו המבוגרים.

המוח שלהם פתוח ולספוג עוד ועוד חומר חדש ואם הוא מעניין אותם הם יכולים ללמוד אותו עד אין סוף.

התשובות שלהם מדהימות אותי כל פעם מחדש.

כל תשובה באה עם סיפור שלם מאחוריה.

כל הבעה.

הפליאה שלהם מהדרך, הוואו, החיוך הכובש, 

התמימות המדהימה, הקליטה המדהימה שלהם בחושים.

המבט המביע, הקורץ, המיוחד.

פשוט כיף לי ללמד אותם ולראות את הניצוץ הזה של הכיף בחיים.

יום שלישי, 22 בדצמבר 2015

חלווה מסולסלת בטעם שוקולד

עכשיו מה ?

לא תתעלפו?

גם חלווה, גם מסולסלת וגם שוקולד.

אני לא יודע מה אתכם אבל אני נפלתי.

עד עכשיו זה מה שאני חושב על החלווה המטורפת הזו.

והנה מה שהם אומרים על זה:

חלוה מסולסלת תוצרת "אחוה" מבוססת על החלוה הטעימה והמוכרת של אחוה. באמצעות תהליך ייצור מיוחד, מוגשת החלוה בצורת סיבי שערות דקיקים וטעימים ביותר. החלוה החדשה אורירית, נימוחה, נהדרת לאכילה על גבי פרוסת לחם, כתוספת ליוגורט, פירות ולהגשה כקינוח מתוק. בנוסף, מומלצת גם לעיטור מאפים.

צורת אכילה:

יש לתפוס את שערות החלווה עם האגודל והאצבע ולדחוף לפה מהר מספיק כדי ששום שערה חס ושלום לא תיפול...
עכשיו- אני לא צריך לספר לכם מה יש בחלווה נכון?
וויטמנים,מינרלים,ברזל ועוד..
יאללה רוצו להנות





מחיר מומלץ 13-11 ש"ח לאריזה.

יום רביעי, 16 בדצמבר 2015

תבשיל קישואים מיוחד


אני אוהב לנסות כל מיני דברים חדשים וטעימים,

אז הנה עוד מתכון ממוחי היוצר לקישואים בטעם מיוחד.
זה היה אמור להפוך לסלט קישואים אבל כשטעמו החבריה, אמרו אבא, ליד האורז זה ייצא פצצה אז השארנו.
מתכון:
8-9 קישואים מקולפים וחתוכים לריבועים
בצל גדול קצוץ
4-5 שיני שום קצוצות
צרור נאה של פטרוזיליה
2 כוסות מים רותחים
שמן לטיגון
מלח
פלפל
כפית קטנה של כורכום
כפית פפריקה
חצי כפית שטוחה כמון
והשוס הגדול 3כפות סילאן

עכשיו מה עושים עם כל זה:
1. שמן במחבת ומטגנים את הבצל עד שיזהיב קלות
2.מוסיפים את השום לכמה דקות.
3.מוסיפים את הקישואים, הפטרוזיליה וכל התבלינים בלי המיים והסילאן, ממשיכים בטיגון תוך כדי ערבוב מידי פעם.
4.את המיים הרותחים מערבבים עם הסילאן ושופכים לתבשיל, אם המים לא כיסו את הקישואים להוסיף עוד קצת מים רותחים.
5.לטעום ולתקן ע"פ טעמכם.
6.לצמצם נוזלים כחצי שעה לערך.


ליד האורז זה פשוט סוף הדרך בהבטחה.


יום שבת, 12 בדצמבר 2015

מתכון לדגים בתנור





10 דגי דניס מפולטים עם ריח של ים טריים טריים

אני אוהב אותם בפשוט לגמרי
מתכון:
10 דגי דניס מפולטים או שלא
שמן זית לשימון התבנית
150 גרם חמאה מלוחה מומסת
5-6 שיני שום כתושות
מיץ מחצי לימון
מלח 
פלפל
עשבי תיבול - אנחנו אוהבים כוסברה

איך מכינים:
מניחים נייר אפייה על התבנית.
משמנים את הנייר במעט שמן זית.
מניחים את הדגים.
על הדגים מניחים את עשבי התיבול בצורתם הטבעית. 
את השום, לימון והחמאה מערבבים ביחד ושפכים על הדגים.
מלח גס מלמעלה.
פלפל שחור.
עוטפים את התבנית בנייר כסף ומכניסים לתנור על חום של 160 לחצי שעה.
לאחר מכן, מורידים את נייר הכסף ומשנים את התנור לגריל בגובה 200 מעלות עד להשחמה קלה של הדגים.
לא להרבה זמן שלא התייבשו.
מוציאים ואוכלים חם חם!!!

תזהרו על האצבעות שלכם.....
בתאבון!!!



יום ראשון, 8 בנובמבר 2015

צלי עגל מעלף


החורף דופק בדלת אז הנה מתכון חם שיחמם את ימי החורף הקרים 

מצרכים:
1.5 בערך של צלי עגל (אני קונה קפוא)
3-4 תפוחי אדמה
2 בטטות
2 בצלים קלופים
כמה עלים של סלרי חתוכים גס.
למשרה לבשר:
כף פפריקה מתוקה
כף מרק עוף
כף מרק בצל
כפית טימין הררי
חצי כפית פפריקה חריפה
חצי כוס שמן זית
כפית שום כתוש או 4 שיני שום כתושות
חצי כפית מלח גס
פלפל שחור
שלושת רבעי כוס מים רותחים
דבש לפי הטעם.
אופן ההכנה:
יומיים לפני ההכנה מפשירים את הבשר, מייבשים אותו ככל שניתן עם מגבת נייר.
מערבבים את כל חומרי המשרה חוץ מהדבש והסלרי.
מייצרים חתכים בבשר ומורחים אותו טוב טוב במשרה.
עוטפים בניילון ולמקרר ליומיים.
לירקות:
את הבשר שמים במרכז התבנית.
מכינים משרה נוספת עם אותם חומרים ללא הדבש והסלרי.
את עליי הסלרי שמים למטה בתבנית.
את הירקות טובלים במשרה ומסדרים בתבנית מסביב לבשר.
שופכים את המשרה על ייתר הירקות והבשר.
כדי לפנק אני אוהב פשוט לזלוג דבש, לא הרבה אלא עם הכפית מעל הירקות והבשר.
מחממים תנור ל- 160 מעלות.
עוטפים את התבנית בנייר כסף ומכניסים לתנור לשעתיים וחצי בספא.
לאחר שעתיים וחצי מוציאים את נייר הכסף, מרטיבים את הבשר והירקות שוב עם הנוזלים שנאספו בתבנית.
מכניסים לעוד חמישים דקות בחום של 170 מעלות, שימו לב שלא ישרף, כל תנור והחום שלו.

פורסים ומלקלקים את האצבעות. 




יום שלישי, 3 בנובמבר 2015

בכוונה תחילה



דניאל,עו"ד,איש נשוי 30 שנה,אפילו פעם אחת לא בגד באישתו וגם לא התכוון לבגוד,משרד מכובד כבר שנים אך מבט אחד בעיני השקד שלה,היא קופצנית וחיננית,בת 24 כולה.רומי שמה,הוא זוכר אותה מאז שהיא ילדה,היא הקסימה אותו מייד,תלתליה הזהובים נפלו מאמצע ראשה,שפתיה המשוכות באודם עדין עדין,1.65 קטנה ומתוקה,היא הכניסה חיים למשרד האפרורי שלו.
קול צחוקה המתנגן ברקע שיגע אותו,ה"בוקר טוב" שלה בבוקר העיר לו רגשות שלא חש מזמן.
ריח הבושם המשכר שלה,הכ"כ צעיר הזה,החצוף הרג אותו כל יום מחדש,הוא התלבט רבות עם עצמו,לומר לה משהו?,לפטר אותה?ליפול ברשת הזו,הרי הוא עו"ד מאוד ידוע בעיר.
שבע בערב,מוטה ראש בחדרו ישב לו והרהר שוב ושוב עליה,הוא לא הרגיש אפילו שהדלת נפתחה,היא שמה את ידה על גבו "דניאל מה קרה?למה נפלו פניך"?
הוא הרגיש זרמים בכל הגוף מכף ידה הקטנה שאך נגעה בו.
הוא הביט בה בשקט,היא התקרבה אליו ונישקה אותו קלות על ראשו,היא אספה אותו אל חיקה וחיבקה אותו,הוא בכה.
"אני יודעת,היא אמרה,אני מרגישה אותך,את ההתיסרות שלך,את הקושי שלך,אני מחכה כבר שלושה חודשים למילה,להבעת חיבה,לנגיעה אפילו הקטנה שבהם" והוא מביט בה.
עשיתי הכל כדי להיות לידך ובצילך,הייתי סטודנטית שלך שנה אחרונה באוניברסטה,אני מאוהבת בך עד טירוף,מחכה בשקיקה שתפרסם שדרושה לך בחורה,לא משנה מה,מזכירה,עו"ד,מצידי גם מנקה אבק.
הנשיקה לא אחרה לבוא,ליבו רטט בתוך חזו,הוא ליטף את כל גופה כאילו רצה לשאוב אותה לתוכו,להתמזג איתה והיא מצידה נענית לו ברצון,מבקשת אותו,מתמסרת אליו עד אין קץ,פעם אחר פעם הגיעו לשיאים יחדיו תוך כך שהוא לא מאמין שהוא נמצא בתמונה הזו,הרגיש כאילו מסתכל מהצד.
הם צנחו מיוזעים יחדיו על השטיח אשר במשרדו,היא תפוסה עליו,חבוקה,מסרבת לעזוב,מסרבת שזה ייגמר.
המחשבות השתוללו במוחו,מה עשיתי,איך עשיתי את הדבר הזה,יש לי ילדה בגיל שלה,מה אומר לאישתי,ייסורי המצפון כבר החלו לאכול אותו והיא הרגישה,ליטפה את שיער השיבה האפור שלו ונישקה אותו על פיו שוב.
השעה הייתה כבר אחת עשרה בלילה אך זה לא מה שהטריד אותו,אישתו הייתה רגילה לשעותיו המטורפות במשרד כשעבד על תיקים "כבדים",הם התלבשו והוא התיישב בכסאו כשהוא מביט בגופה השילגי תוך שהיא מתלבשת,אמר לה,"רומי זו הייתה מעידה חד פעמית,אני לא יוכל להמשיך להיות מאהב שלך,למרות שמאוד הייתי רוצה" אמר בקולו העבה והסמכותי ביותר שיכול היה להוציא באותו רגע,מביט בה כדי לראות את תגובתה.
"הצלחת לגרום לי תחושות שהמון זמן לא הרגשתי אבל אני לא רוצה להרוס את כל מה שבניתי עד עכשיו".
היא הסתכלה עליו במבט מרחם,סמוקה כולה,"אני מבינה" אבל גם לי יש מה לומר לך,"אני רוצה להיות עורכת דין במשרד שלך,לא יכולה להיות רחוק ממך,לפחות לראות אותך כל בוקר".
הוא הסתכל עליה בחשדנות מה - "את מנסה לסחוט אותי עכשיו?"שאל בכעס.
"לא לא שלא תחשוב כך,אם תאמר לי ללכת,אלך ולא אדבר ע"כ מעולם,אני אוהבת אותך,איני רוצה לפגוע בך,אני יודעת הכל עליך ולא אעשה דבר לעולם שיפגע בך",זה היה לו מוזר והיא שוב עורר בו את אותם רגשות ששכח שקיימים כבר בעולם בכלל וברגשותיו בפרט.
הם נפרדו והוא נשק לה,אינו יכול להתנתק ממנה,הוא עטף אותה בידיו והרים אותה אליו,הם נפרדו.
הוא הגיע לביתו הרבה אחר חצות,הוא רגיל,פתח את שער ביתו ונכנס עם מכוניתו פנימה,הוא עלה לביתו וזרק את מעילו על הכסא כמו שנהג לעשות שנים ע"ג שנים,במחשבתו רצו תמונות מהשעות האחרונות,נזכר שוב ושוב בטעמה המתוק,אישתו ישנה למעלה,רק שניהם נשארו בבית.
הוא מזג לעצמו כוס ויסקי משובח והתיישב,הוא נרדם עם כוס הויסקי בידו תוך חלומות נעימים שלא חלם כבר המון זמן.
אישתו ירדה למטה,בוכה,כועסת,ברגשות מטורפים,כבר כמה ימים שהיא מקבלת שידורים ישירים מהמשרד של בעלה, היא רואה את מבטיו,את התלבטויותיו ואת מה שקרה היום ראתה תוך כדי.
היא עומדת במרחק מה ממנו,מסתכלת עליו מחייך בשנתו,שלושים שנה הם נשואים חיים מאושרים,היא אוהבת אותו,אם אפשר לקרוא לזה אוהבת,יותר רגילה.
כשחברה שלה פנתה אליה לסדר עבודה לביתה היא לא תיארה שרומי הקטנה ומתוקה שהכירה תגרום לבעלה להגיע למצב כזה,למה לא עצרתי את זה עוד כשיכולתי?שאלה את עצמה,אולי כי רציתי שזה יקרה,אולי כי רציתי את זה בשבילו,אולי כי אין ביננו יחסי אישות 5 שנים,רק נשיקה בבוקר,נשיקה בערב.
היא כאבה מאוד,אך החליטה לשחרר,היא ידעה שהוא יחזור הבייתה אליה,לזרועתיה,ידעה שהוא רגיל אליה וזה דבר שיחלוף.
למחרת בבוקר בדרכו לעבודה הוא כבר גמל את ההחלטה בליבו,כשהגיע למשרד הכין את מכתב הפיטורין ושילם לה כגובה נקיפות המצפון שהיו לו והיו לו הרבה.
במשרדו כשמסר לה את המכתב,לא יכול היה להביט בעיניה,היא בכתה,לקחה את המכתב ואת הצ'ק,עקפה את שולחן המשרד הענק שלו ונישקה אותו שוב בראשו,היא לא הצליחה,היא בסה"כ רצתה אותו לעצמה מאז שהיא בת 14 כשהייתה מגיעה  לביתו ומתרגשת למשמע סיפוריו בבית הדין ועוצמתו הרבה.

היא עזבה ובסוגרה את הדלת - הוא בכה.